בספר זה יוכל הקורא ללמוד איך בקיץ אחד פרחה לפתע רינה אוסטר והרוותה את כל ירושלים אירוטיוּת עזה – וכך אירע שהושחתו פניו של אבינועם רבינא, בעלה של עוזרת-הבית של משפ' דנקנר; אדון פָּרָחוֹדְניק הטיל חבילה שלמה של מרציפנים על ריצפת חנותו וצעק לעבר אשת שותפו ובן-דודו: "אני אוהב אותך, גיטה!"; המורה הזקן למתמטיקה שורר בבאס חרישי למרגלות הבית ברח' נרקיס; ואילו הנער דנקנר ספג סטירת-לחי מחוקר-הקבלה הפרופסור גרשום שלום.

כאן יסופר איך ניסה הנשיא בן-צבי לגרוב בסתר את גרביו של סבו של דנקנר, שהושלכו אליו מן המרפסת של בית המשפחה הסמוך לבניין הכנסת הישן. יתגלה מדוע באמת הסתיימה ועידת-השלום במדריד באקורד מלנכולי. יובהר מה פשר שמלת המשי הלבנה שנראתה באיטליה, שהודפס עליה המשך מעמ' 6 של הידיעה בעיתון על פסק-הדין במשפט אייכמן, ועוד ועוד. אפילו יתברר שחנה'לה המפורסמת, שלכלכה את שמלת השבת שלה כשסחבה שק-פחם על הגב, בעצם המיטה אסון על העולם.

לדנקנר כישרון נדיר לחולל עלילות מפתיעות ומוזרות, עם פואנטה מעבר לפואנטה, ועין מצוינת לחשוף את הקוריוז בפרטים של מה-בכך, ומצד שני, את היומיומי, הטבעי והמובן-מאליו במצבים המוזרים ביותר.

התענוג של הקורא בקריאת הסיפורים הללו – שיש בהם שפע הומור, גרוטסקה, מתח והפתעות – אינו דבר שאפשר לזלזל בו; אבל בקריאה מצטברת מתגלה הספר כיותר מזה. אצל דנקנר הקיום האנושי הוא מאמץ מתמיד לעבות את חוטיו של איזה סיפור. לפעמים מה שקורה לאדם הוא צומת שבו כמה סיפורים נפרדים מתלכדים לרגע, בלי לדעת זה על זה; במקרים רבים יותר יש קצר בין הסיפורים. המלאך הטוב של הסיפור האחד הוא השטן של האחר; הנוכל הבינלאומי, הממית חרפה על הוריו כגיבור של סיפור אחד, הוא בסיפור אחר הילד שאהב את הוריו יותר מדי ובזבז על זה את החיים שלו. מאחורי כל סיפור רוחש וחי כאן סיפור הפוך שנראה "אמיתי" יותר, אבל בעצם הוא פשוט בדיה אחרת, שהזה או יזם מישהו. לא אחת מוצא עצמו אדם בחיפוש אחר הסיפור האבוד שהוא מככב בו, בלי דעת, כדמות מרכזית. העיקרון הוא: אמור לי מהם סיפוריך, ואומר לך מי אתה.