בסגנונו המרתק, שכבר קנה לו אוהדים בארץ ובעולם, מגולל אנרי טרויה את דרכו של גרגורי רספוטין מכפר עלום בסיביר אל חצר המלוכה ברוסיה. כיצד הצליח איכר בן 34, אנאלפבית, לסחוף את עיר הבירה? מיהו שכבש את לבם של בכירי הכנסייה, של נשות החברה הגבוהה ושל חוגי השלטון? דומה שאיש לא יכול היה לעמוד בפני מבטו החודר, בעל ההתמדה המגנטית, ובפני יכולותיו הבלתי רגילות לרפא ולראות את הנולד. רודף תענוגות ורב השראה גם יחד, הוא הצליח לתמרן את הזוג המלכותי ובאמצעותם – את הפוליטיקה הפנים רוסית כולה. אבל לא כולם התפעלו מרספוטין. כמידת ההערצה כן מידת השנאה, הפחד ואף הקנאה. ככל שמעורבותו בענייני המדינה גברה, כך גברו הקולות שתבעו לסלקו. הדמויות סביבו – נרפות, שאפתניות או מעורערות, כולן מעוררות אהדה בחולשותיהן ובסירובן לראות את המציאות או לנסות להבינה. זהו ספר שנקרא בנשימה עצורה. רק ההיסטוריה יכולה לרקום עלילה כזו ודמויות כאלה, מלאות סתירות, מוכות עיוורון, דמויות שהגיעו לרום המעלה ולשפל המדרגה, עד להרס עצמי. בסגנון קריא וקולח, בידענות ובחמלה, משכיל טרויה לרדת לעומק הנשמה הרוסית על רוב סתירותיה, זו המתגלמת באדם אחד – רספוטין, על משיכתה לתאוות הגוף וכמיהתה לגאולה מיסטית.