השנה היא 1940.
זה עשר שנים כותב ולטר בנימין, המבקר והוגה הדעות היהודי-גרמני, את יצירת המופת שלו בספרייה בפריז.
טנקים גרמניים כבר שועטים בפרברי פריז, ובנימין נאלץ לברוח.
הוא יוצא לעבר הגבול כשבידו מזוודה שבורה ובה כתב-היד המכיל אלף עמודים.
אחרי נסיון נפל להימלט דרך מרסיי, הוא מגיע בדרך לא דרך אל ליזה פיטקו, צעירה אנטי-נאצית נועזת, המעבירה יהודים ופליטים אחרים דרך הרי הפירינאים לתוך ספרד.
משם יוכלו אולי לברוח אל החופש- לפורטוגל או לדרום-אמריקה.

ג'יי פאריני שוזר את סיפור הבריחה המרתק בקטעים מתוך עברו הסבוך, הקוסמופוליטי, של בנימין:
ילדות מאושרת בברלין, שנים נעימות בתנועת נוער גרמנית, לימודים באוניברסיטה.
סיפור ידידותו הנודע עם גרשם שלום, מסופר בקולו של שלום עצמו.
חוט נוסף במערכת הנארגת לפנינו הוא פרשת אהבתו של בנימין לאסיה לציס, יפהפייה לטבית, מרקסיסטית.

בנימין הוא מארג של עלילה טרגית עם נימות קומיות, ושל סיפור אישי-ייחודי עם גוונים בעלי תוקף אוניברסלי.

בנימין הוא הרומן החמישי של פאריני, נוסף על ספרי שירה וביקורת.