אחד מספרי המופת של המאה העשרים, שהשפיע השפעה כבירה על אמנות הסיפור והתווה לה דרך חדשה. ברומן זה, שרקעו אבטוביוגרפי, מגולל המחבר את פרשת התבגרותו של היחיד והכרתו את העולם הסובב אותו, על כל תביעותיו השרירותיות המתגלמות בדמות המשפחה, הכנסיה והמדינה. בכוח ראיה חודר וכוח תיאור מקורי הוא מצייר לפנינו נער אירי משנותיו הראשונות ועד שגמלה בו הכרת יעודו כאמן. הכרה זו נוסכת בו עוז לפנות עורף לדתו ולמוסדותיה, לזנוח את משפחתו שאינה מבינה לרוחו ואת ארצו רדופת הקנאותה דתית והלאומנית ולהקדיש את חייו לאמנות צרופה – להיות. כלשונו, "כוהן לדמיון הנצחי". ג`ימס ג`ויס נולד בדאבלין בשנת 1882. את חינוכו קיבל במוסדות הכנסיה הקתולית. בשנת 1902 עזב את מולדתו ויצא לצרפת ומשם לאיטליה ולשוויץ. בארצות אלה כתב את יצירותיו הגדולות. ראייתו המקורית והאכזרית עוררה גל התנגדות לכל אחת מיצירותיו, והיה עליו להילחם מלחמה קשה וממושכת עד שזכה להוציא את ספריו לאור, וכשיצאו לאור הוחרמו ספריו על ידי הצנזורה והכנסיה במולדתו. ג`ימס נפטר בציריך ב1941 – . חולה ושבע רוגז, אך מספר המכירים בכשרונו גדל והלך. היטיב להגדירו המשורר הגדול ה.ס. אליוט בכנותו אותו "אמן הלשון האנגלית הגדול ביותר מאז מילטון" ו"המספר הגדול ביותר בדורו". לספר צורפה אחרית דבר מאת אהרן מינדלין. התרגום העברי שהופיע לפני שש עשרה שנה יוצא כעת במהדורה חדשה.