"המפגש הראשון שלך עם העוני הוא בסך הכל דבר מוזר, לא פעם ולא מעט כבר הרהרת בעוני – פחדת מפניו כל ימי חייך, ועם זה ידעת כי יבוא עלייך במוקדם או במאוחר: והנה מסתבר, כי אופיו שונה באורח בוטה ופרוזאי ממה שדימית בנפשך.."

"אתה מגלה, עד כמה קיקיוניים ובני חלוף הם ששת הפראנקים שלך ליום. אסונות נבזיים קורים וגוזלים את המזון מפיך. הוצאת את שמונים הסאנטימים האחרונים שלך על חצי ליטר חלב, ואתה מרתיח אותו על מנורת הכוהל, שעה שהחלב מגיע לנקודת הרתיחה, רץ לו פשפש במורד הזרוע שלך: אתה מעיף את הפשפש באצבע צרדה, והוא נופל, פלופ! היישר לתוך החלב. לא נותר לך אלא לשפוך את החלב ולהישאר ללא מזון".

בפאריס ובלונדון, בעבודתו כשוטף כלים, או בבילוי לילות בבתי מחסה, ג'ורג' אורוול מתערב בין קורבנות החברה המודרנית כדי לברוא את הדין וחשבון הנוקב הזה. בשורה של תיאורים חושף אורוול את היחס האכזרי לאנשים בשולי החברה ומתריס נגד המשמעויות הריקות מתוכן של כסף ומעמד.

גורג' אורוול מגדולי הסופרים בדורנו הוא מחברם של רבי המכר "חוות החיות" ו-"1984"