הערים שלך אינן קיימות. אולי אף לא היו בנמצא מעולם. ודאי כי שוב לא תהיינה קיימות לעולם." כך מעיר קובלאי – חאן למרקו פולו, המתאר באוזניו "ערים סמויות מעין". הקורא שרוי באווירה קסומה של אגדות אולם עד מהרה הוא מוצא עצמו תקוע בג'ונגל של אספלט ובטון, בכרך של ימינו – אנו. בסבך הזה קיים נתיב אפשרי אחד בלבד: הוא הנתיב המוביל למסע תוך פקעת היחסים שבין הערים כמקומות – ישוב לבין בני – האדם היושבים בהן, ולתוך פקעת התשוקות והחרדות המלווה אותנו תמיד. הוא מספר על ערים אשר להן שמות של נשים, ערים קיימות – לא – קיימות אבל קיימות – מאוד בתוכנו. רבות כאן השאלות מן התשובות, והפירושים יכולים לנוע לכיוונים שונים. ספר פיוטי וחכם.