הרפתקאות וינטו אדום – העור ויד הנפץ חיוור – הפנים. "מהגר ירוק" הוא כינוי גנאי מעליב מאוד למין יצור מגוחך ורכרוכי. "מהגר ירוק" מתבייש, למשל, להניח את מגפיו המלוכלכים על ברכיהם של חבריו למסע, או לגמוע מן המרק שלו בלגימות רעשניות כחרחוריו של תאו גוסס. יש לו מצפן שאחרי יומיים או שלושה מצביע לכל הכיוונים האפשריים, אבל לא לצפון. כשהוא טוען את הרובה הוא מכניס את הקליע הפוך. הוא תוחב את הסכין בחגורתו כך שבכל פעם שהוא מתכופף ננעץ הלהב בירכו. הוא מבעיר במחנה שלו במערב הפרוע מדורה גדולה מאוד, אבל כשהאינדיאנים מגלים אותו ויורים בו הוא מתפלא איך הצליחו למצוא אותו… ודווקא הכינוי הזה דבק בגיבורינו, והמשיך לדבוק בו גם לאחר שהתברר שאינו "ירוק" כלל: הוא המעולה שבצלפים, "המשחיל" את כל הכדורים דרך אותו חור בלב המטרה. הוא מסוגל להשתלט על סוסי מוסטנג פראיים, לצוד ביזונים משתוללים, לקטול דוב גריזלי אימתני, ךהפיל ארצה ולהכניע אף את החזק שבאויביו במכת מחץ אחת של אגרופו הקטלני – אגרוף שזיכה אותו, ובצדק, בתואר הכבוד, הנערץ אפילו על האינדיאנים – יד הנפץ. יד הנפץ, מצטרף לחבורה שיוצאת להניח מסילת ברזל שתעבור מסנט – לואיס, דרך המערב הפרוע, עד לאוקיינוס השקט. אבל האינדיאנים האמיצים, הנועזים, הפראיים – בני הקיווה, האפאצ'ים, הקומנצ'ים – יעשו הכל כדי לסלק את חיוורי – הפנים הפולשים לארצם וכדי לא להניח לרכבת – סוס האש בלשונם – לעבור דרכה. מן הפגישה הראשונה, המאיימת, עם אינצ'ו – צ'ונה, מנהיג המסקאלרוס המהולל, בעל רובה הכסף, ובנו החסון, היפה, וינטו, שעל – אף גילו הצעיר כבר נודע במעשי הגבורה הרבים שעשה, ועד לברית האחים שתיחתם בדם, יעברו על יד הנפץ עשרות הרפתקאות מסמרות שיער, לא אחת יראה את מותו ממש לנגד עיניו, הוא ייאלץ לגייס את כל כוחו ותבונתו כדי להיחלץ משבי האינדיאנים ולעמוד בגבורה בכל הסכנות והתלאות המזומנות לו. קארל מאי נולד ב – 1842 בגרמניה ומת ב – 1912. הוא כתב עשרות סיפורי מסע והרפתקאות, אף שמעולם לא עזב את מולדתו. העלילות המסעירות, המתרחשות בדרך כלל בקרב האינדיאנים ריתקו מיליוני בני נוער ברחבי העולם כולו במשך עשרות שנים. עלילות וינטו ויד הנפץ מעוררות וסוחפות את הדמיון עד כדי כך שגרמו לרבים להזדהות עם הגיבורים ולחוש שהם עצמם משתתפים במתרחש. יד הנפץ הבלתי נשכח, בתרגום מלא, חדש ורענן. נוסטלגיה למבוגרים וחוויה מרתקת לצעירים.