"One Hot Minute" של רד הוט צ'ילי פפרז, שיצא ב-1995, הוא אלבום מעניין ומורכב בנוף הקטלוג שלהם. זהו האלבום היחיד בו מופיע הגיטריסט דייב נבארו במקום ג'ון פרושיאנטה, והשינוי הזה מורגש היטב. נבארו מביא איתו סגנון רוק כבד ופסיכדלי יותר, שמשפיע על הצליל של האלבום והופך אותו לפחות פאנקי ויותר אלטרנטיבי.

האלבום מכיל כמה רצועות מצוינות כמו "Warped" האנרגטי, "My Friends" המלודי והמרגש, ו-"Aeroplane" הקליט. עם זאת, יש בו גם רגעים פחות מגובשים וארוכים מדי, שקצת פוגמים בקצב הכללי. הנושאים הליריים נוגעים לעומקים אפלים יותר, כמו התמכרות ובדידות, מה שמעניק לאלבום טון בוגר ומלנכולי יותר מהאלבומים הקודמים.

"One Hot Minute" הוא אלבום שנוי במחלוקת בקרב מעריצי הלהקה. חלקם מעריכים את הכיוון המוזיקלי החדש ואת הניסיוניות, בעוד שאחרים מתגעגעים לסאונד הפאנקי הקליל והמאפיין של הלהקה. בסופו של דבר, זהו אלבום מעניין שמציג צד אחר של הרד הוט צ'ילי פפרז, ומומלץ להאזנה למי שמחפש משהו קצת שונה ברפרטואר שלהם.